8 דרכים בנאליות לגמרי לחזור לפוקוס וחשיבה יצירתית

בתקופה האחרונה, שנמשכת כבר כמה שנים, אני מרגישה שכולנו בעומס מטורף. בכולנו אני מתכוונת לגברים, נשים, עצמאיים, שכירים, ילדים וילדות - האנושות. הכל עמוס וקשה, מבלבל ולא יציב, שגרה היא מאיתנו והלאה, ובכללי יש תחושת מחנק באוויר בהיבטים רבים.

בסדר, פרופורציות! ברור שלא הכל רע (אפילו "הרוב טוב והרוב קובע", כמו שאמא שלי תמיד אמרה) אבל המציאות מקשה. לאחרונה יצא לי פעמים רבות להרגיש "תקועה". יש המון משימות במעט מאוד זמן פנוי, ועד שאני מגיעה למחשב/אייפד/זמן שקט עם עצמי בשביל לעבוד - המוח במחאה.

כלום לא מצליח, ובמקום להיות יעילה, "לתקתק עבודה" - אני מרגישה שאני בוהה במסך או מוצאת את עצמי גוללת בפיד האינסופי.

אז מה עושים עכשיו? איך מקבלים השראה? איך מחזירים את עצמנו לפוקוס? אחרי שניסיתי דרכים שונות ומשונות (שחלקן נשמעות הכי בנאליות שיש) גיליתי שבמקרה שלי? וואלה, זה עזר!

ריכזתי את הטיפים שסייעו לי, כדי שאולי יוכלו לעזור גם לכם ולכן. מה אכפת לכם לנסות?

1. שנו מקום או אווירה

לא צריך להסביר על זה הרבה, נכון? לפעמים המיקום, או יותר נכון - השינוי, עושה את ההבדל.

הנה הדברים שעבדו אצלי:

• לצאת לבית קפה, ללכת לשבת על ספסל ברחוב עם מחברת ועט ולא עם המחשב.
• לשבת על ספסל ליד הים עם אוזניות - מוסיקה חלשה, הרעש של הגלים, אני והלפטופ - עבד כמו קסם!
• להזמין חברה לעבוד איתי (ב"אווירה לימודית" שכזו) אצלי/אצלה בבית.
• במקום לעבוד על השולחן (כמו בד"כ), עברתי לכורסא שלי, ואפילו פעם אחת ישבתי על הרצפה, שעונה על החלון עם כמה כריות מסביבי.
• הדלקתי מבער עם ריח נעים כדי לשנות את האווירה, אני אדם שריח ממש משפיע עליו. אז זה כבר עניין פרסונלי במיוחד. (אפשר גם נר, או סתם לטגן בצל אם זה הקטע שלכם, ריח פשוט עושה טוב)
• ברקע - מוסיקה חלשה (מהפלייליסטים שלי, שאני אוהבת! לא רדיו עם הסחות דעת של חדשות/שדרנים וכו').
• או, להבדיל, אפס אפס אפס רעשי רקע, כשהרגשתי שאני מאבדת את הפוקוס לחלוטין (ברמה של אוזניות אטומות לרעש).

זה לא צריך להיות גדול או דרמטי, שינוי קטן יכול לעשות את ההבדל. להכניס אנרגיות חיוביות לגוף. נצלו ימי שמש לצאת החוצה (לא בשיא אוגוסט, כי אז תחזרו בסבל תהומי, אבל הבנתם את העיקרון), נצלו חברים עצמאיים/עובדים מהבית - ותנסו לעבוד יחד.

לא תמיד זה הכי פרודוקטיבי, לא לכולם זה עובד, אבל ממש מומלץ לנסות. אחרת איך תדעו?

2. קחו הפסקה

כן, כזה פשוט. כן, גם אם המשימה ממש דחופה. כן, גם אם יש לכם 30 דברים לסיים היום בטו-דו-ליסט ואתם בקושי במספר 2.

אין שום יתרון לעבודה כשאנחנו "לא בטוב" - להיפך. אנחנו לרוב נהיה יותר עצבניות ועצבניים, נאבד ריכוז, נעבוד בחוסר חשק והעבודה תיראה בהתאם. אף התפוקה והתוצרים יהיו לוקים בחסר בהתאם (במקום לצאת 100% ממה שציפינו, רצינו ואנחנו יכולים לתת).

לפעמים הפסקה היא התשובה. גם במחיר של "נקיפות מצפון", גם אם זה נוגד כל היגיון. אבל אם כבר הפסקה? תעשו משהו שינתק אתכם לחלוטין! תראו פרק בסדרה ש"תנוון" לכם את המוח, תשטפו כלים, תעשו איזה שנ"צ קצר, תיכנסו למקלחת (קרה אם אתם אמיצים - יש מחקרים שמראים שזה יכול לעזור למצב הרוח, אבל בכנות, גם למדיטציה ולספורט יש בדיוק אותו אפקט בלי הסיכון לצאת מהמקלחת עם כוויה. אני אישית עברתי לגרסה החמה, אחרי ניסיון אחד שהוגדר כאסון וסיוט), דברו עם ההורים/סבא וסבתא/חברים/אחים בטלפון או יותר מהכל - במקום הראשון בסדר העדיפויות: תבהו! בחלל, בחלון, בקיר. פשוט לתת למוח הפסקה.

ואז, כשאתם מרגישים שאתם בטוב, תחזרו עם אנרגיות מחודשות לעבודה, למשימות ולעשייה חיובית.

מתוך הניסיון שלי, אם יש לכם 3 שעות נטו לעבודה - כחצי שעה-45 דק' של הפסקה (עם שעון מעורר והכל) עושה את ההבדל.

3. בריינסטורמינג

לפעמים, בשביל להצליח להתקדם במשימה, אני צריכה עוד רעיונות, מחשבות ודעות שיוציאו אותי מתוך הראש שלי. בריינסטורמינג קלאסי.

למה הכוונה? במידה ויש לכם בעיה שזקוקה לפתרון יצירתי או אתגר (קטן כגדול), ואתם מרגישים שאתם יותר מדי "בתוך זה" בשביל להצליח למצוא פתרון - שכל מה שעולה לכם כבר חשבתם עליו (ושללתם אותו) בעבר - נסו להכניס אנשים אחרים "פנימה". אתם תופתעו כמה עיניים רעננות יכולות להוסיף!

איך אפשר לעשות את זה:

ובכן, AI! התשובה המהירה והקלה ביותר נמצאת היום בכף היד שלנו. בחרו את המודל האהוב עליכם, תשאלו אותו כמה שאלות. אפשר בקול, אפשר בכתב - והעיקר, לתת הקשר. תסבירו מה הדילמה, איפה אתם תקועים ובקשו רעיונות ומחשבות. זה לא מחליף בני אדם (ולדעתי לעולם לא יחליף), אבל זו "תחנה ראשונה" נוחה כשאין לי מישהי פנויה באותו רגע, או כשאני רוצה קודם לסדר לעצמי את המחשבות לפני שאני פונה החוצה. אני פשוט מתארת את האתגר בכנות, כמו שהייתי מתארת אותו לקולגה, ומבקשת כמה זוויות או רעיונות שלא חשבתי עליהם. הכלל שלי: לבקש במפורש זוויות שמנוגדות למה שאני חושבת - כי בלי לבקש את זה, המודלים של AI נוטים "להסכים" איתי מהר מדי, וזה בדיוק ההפך ממה שבריינסטורמינג טוב אמור לעשות.

להעלות פוסט בקהילות הקרובות אליכם - עם פוסט ממוקד, ת'כלסי אבל גם מאוד שקוף וברור. "היי, יש לי איזה אתגר מקצועי! האם יש פה מישהי שמבינה ב-______ או מתעניינת ב-______ ויכולה להקדיש לי 10-20 דק' שיחה (אפשר טלפונית או בהתכתבות!) לבריינסטורמינג משותף?" כל נוסח יכול לעבוד, כל עוד הוא באמת כנה וגלוי. חשוב להסביר שזו בקשה ל"טובה" ולא תשלום, ולהבהיר שאין פה דרישה לייעוץ או מתן שירותים בחינם - אלא באמת אוזן קשבת.

לפנות לקולגות שאתם סומכים עליהם - אל תלכו סחור סחור, אם הם בתחום, אם הן קולגות ואם הם יודעים מי אתם - נצלו את זה. חשוב לשטח בפניהם את הבעיה בכנות ולציין שאתם צריכים בריינסטורמינג. שיחה קצרה או התייעצות טקסטואלית ואתם צעד אחד קדימה לכיוון הפתרון.

לדבר עם חברות, חברים ובני משפחה - אומנם הם לא הקהל הראשון שהייתם פונים אליו לעצה מקצועית, אבל תופתעו לגלות כמה אנשים "מבחוץ" יכולים לתת יד ורעיונות יצירתיים, דווקא מכיוונים שעליהם לא חשבתם בעצמכם.

באופן אישי, בריינסטורמינג התגלה כדבר חיוני, חשוב וקריטי בכל תהליכי קבלת ההחלטות והאסטרטגיה שלי. אני מאמינה שככה לומדים, שומעים ומקבלים זוויות חדשות, מתחברים ל"שטח" ומורידים לפרקטיקה ולתכל'ס את הנושאים שכבר לעסנו בראש כל כך הרבה פעמים.

נסו את זה בבית! :)

4. ספורט

עוד נושא שאני ממליצה עליו, הוא ספורט כמובן. על היתרונות של ספורט, הזרמת הדם, שחרור אנדורפינים - לא צריך להרחיב הרבה. אבל בכל זאת אמנה פה כמה יתרונות ברורים:

הוכח מחקרית כי ספורט מסייע להילחם בסטרס ודיכאון, מסייע בשיפור הערכה עצמית ומצבי-רוח, משפר את החוסן הנפשי, מחזק את הלב שלנו ומשפיע על המערכת ההורמונלית בגוף. וזו רק רשימה חלקית.

איך מכניסים את זה ליומיום?

• פגישות טלפוניות ולא בזום, ולעשות אותן בהליכה (גם אם אין לי יעד סופי קונקרטי להגיע אליו - פשוט יוצאת להליכה עם הטלפון, אוזניות ועצמי). ולא במקרה - מחקר של אוניברסיטת סטנפורד מצא שהליכה במקום ישיבה מגבירה תפוקה יצירתית בכ-60% בממוצע, וזה עוד יותר בולט כשההליכה היא בחוץ. אז "פגישת הליכה" היא לא רק תירוץ טוב לצאת מהבית - יש לה גם רקע מדעי מוצק.
• ללכת לכל פגישה שלי ברגל (הלוך וחזור) כל עוד מתאפשר. ולקבוע אותן קצת יותר רחוק מהבית, ולא בבית קפה השכונתי שנמצא בקצה הרחוב.
• להוסיף שעה-שעתיים של ספורט בלו"ז, קבוע. לדמיין שזה תור בהול לרופא, פגישה קריטית עם משקיעים פוטנציאליים או דייט עם סבא וסבתא! דברים שאתם לא תבטלו בשביל שום הון שבעולם. אם זה יהיה קבוע בלו"ז, ותתייחסו לזה ברצינות - תעשו את זה.
• למצוא ספורט שאתם באמת אוהבים - גם אם זה יוגה או פילאטיס, גם אם זה קיקבוקס או ריקוד על עמוד, גם אם זה גלישה, ריצה, שחייה או כל דבר אחר. כל עוד יש לכם משהו אחד שמדגדג לכם, שעושה לכם שמח לצאת אליו מהבית - תתמקדו בו. תקנו כרטיסייה, תתחייבו אליו.
• האימון בערב ואתם מפחדים להבריז כי החיים מתישים אתכם? (no judgement!) תכינו את עצמכם לזה מראש - תתלבשו ותתכוננו לאימון כבר בבוקר, תכינו נשנושים טעימים שיתנו לכם אנרגיה לקראת האימון. תעשו פעולות מונעות להתנגדויות של עצמכם :)
• Just Do It, לא פרסומת סמויה (וחבל!!), אבל פשוט לעשות את זה. להילחם בעצמנו ולהתמכר לתחושת האושר שאחרי. Easier said than done, אני יודעת, אבל אולי בכל זאת זה יעבוד :)

5. שמש אסוציאציות - מיפוי מחשבות (Mind-Mapping)

זוכרים שבבית ספר היסודי לימדו אותנו לעשות שמש אסוציאציות? זו שהמורות היו מציירות על הלוח? למי שמשום מה לא זוכר או מכיר - מדובר בעיגול בו כתובה מילה, וקווים שיוצאים מהעיגול (מפה השמש), ובכל קו מצוינת אסוציאציה הנוגעת לנושא. אז כזה, רק עם טוויסט של גדולים :)

גיליתי שהדרך "של פעם" עובדת אצלי, בייחוד כשאני צריכה לחשוב על רעיונות יצירתיים, בייחוד כשאני צריכה לחשוב על קשרים והקשרים, תכנים שיווקיים וכו'.

אז מה אני עושה? לוקחת דף ועט (אולד פאשן, כבר אמרנו?), מציירת טבלה עם 5-10 עמודות, כותבת בראש כל עמודה מילה שקשורה לנושא ה"ראשי", ומפעילה סטופר של דקה, כפול חמש פעמים.

לכל מילה, ביטוי ורעיון אני נותנת לעצמי דקה אחת לרוץ עם המחשבות ועם העט. אבל לרוץ! לא עוצרת, כותבת כל מה שעולה לי - חצאי משפטים, רעיונות, מילים בודדות, אנשים ומחשבות.

פרט חשוב שאי אפשר לוותר עליו: הטלפון הנייד צריך להיות על שקט!! והפוך כלפי מטה, בצד. רק ככה תוכלו לצאת למסע אסוציאטיבי אמיתי, כשהוא מגיע בלי הסחות.

לפעמים מגיעים כמובן למחוזות רחוקים ולא רלוונטיים, ולפעמים? הברקות!

זה תרגיל קצר ונחמד, מה אכפת לכם לנסות אותו בבית? אחלה דרך להחזיר את עצמכם לפוקוס, ובמקרה הכי גרוע? שרפתם 5 דקות. במקרה הטוב? יצאתם עם 5-10 רעיונות לפוסטים או מאמרים חדשים, פתרונות וקישורים יצירתיים.

6. ובכן, לפעמים כל מה שצריך - זה להירגע

אז מה יותר טוב מלנשום עמוק? לקחת 10 דקות מלאכותיות של הפסקה מתודית מהעולם.

נסו להכניס מדיטציה לחיים, מיינדפולנס, נשימות.

אני יודעת, זה נשמע מאוד ניו-אייג'י ומנותק, אבל גם זה - כמו שאר הטיפים - הוכח כמשפר את איכות החיים ובעל יכולת להשפיע על הרוגע והשלווה שלכם, לשפר ריכוז ותחושות פנימיות, להילחם בסטרס ומצבי דחק ועוד.

בגדול? זה נעים ועושה טוב, אפשר להשתמש בכלי הזה בסיטואציות רבות בחיים, עם ובלי קשר לעבודה ולריכוז. ולמרות התפיסה, אין שום סיבה בעולם לעשות מדיטציה בבוקר (בלבד) - מרגישים בסטרס באמצע היום, צריכים הפסקה אחה"צ? קחו 10 דק' לעצמכם. תתרגלו. תתרגשו. תנשמו.

מסתבר שהאימונים של מדיטציה הם כמו עבודה על שריר, כמו ספורט - זה לא משהו ש"מצליחים" בפעם הראשונה, וגם אם כן - תמיד יש לאן להשתפר. זו מיומנות לכל דבר ועניין.

אפליקציות של מדיטציה ומיינדפולנס יש בשפע. המומלצות ביותר עליהן שמעתי הן Calm ו-Headspace. בשנים האחרונות, יחד עם AI נוספו לשוק גם אפליקציות "חינמיות ברובן" כמו Insight Timer (מאות אלפי מדיטציות חינמיות מאלפי מורים - ספרייה ענקית לבחור ממנה), וגם אפליקציות מבוססות AI כמו MediTailor, שבמקום להשמיע לכם הקלטה קבועה מראש - "בונות" עבורכם מדיטציה חדשה בזמן אמת, בהתאם למה שאתם מספרים לה שאתם מרגישים כרגע. אם Calm ו-Headspace עדיין מרגישים לכם נכון - הם עדיין שם ועדיין טובים. אבל אם בא לכם לנסות משהו יותר "מותאם אישית" או משהו חינמי לגמרי - שווה להעיף מבט גם על האפשרויות האלו.

7. ניתוק דיגיטלי מכוון

אז דיברנו על להסתכל בקיר, לשטוף כלים, לצפות בפרק ש"ינוון" לכם את המוח - אבל בואו נדבר רגע על האויב האמיתי שכל הפוסט הזה נפתח איתו: הפיד האינסופי. כי יש הבדל ענק בין "הפסקה מודעת" לבין "עוד גלילה של 20 דקות שלא שמתי לב איך קרתה".

ברמה הפרקטית - זה לא חייב להיות דרמטי. הנה מה שעובד אצלי:

• להשאיר את הטלפון בחדר אחר כשיושבים לעבוד ברצינות. לא במצב שקט על השולחן - ממש בחדר אחר. אתם תופתעו כמה זה משנה.
• להשתמש בטיימר של האפליקציה עצמה (רוב הטלפונים כבר מגיעים עם זה מובנה) כדי לחסום גישה לרשתות חברתיות בשעות עבודה מוגדרות.
• ואם אין ברירה והטלפון חייב להיות לידכם? שקט מוחלט, בלי רטט, הפוך על הצד - בדיוק כמו שכתבתי בשמש האסוציאציות.

ויש לזה גם רקע לא רק תחושתי: אפילו עצם קבלת התראה (גם בלי לגעת בטלפון!) יכולה לפגוע בריכוז לכמה שניות טובות, ומחקרים על "שאריות קשב" (attention residue) מראים שכל מעבר תשומת לב - גם קצר - גובה מחיר קוגניטיבי שלוקח זמן להתאושש ממנו. אז כן, זה לא רק אתם - זה באמת ככה עובד המוח שלנו.

8. שינה, או נמנום אסטרטגי

הזכרתי למעלה "שנ"צ קצר" כאחת האפשרויות ל"הפסקה שינתק אתכם לחלוטין" - אבל האמת שהנושא הזה ראוי לפינה משלו, כי הוא לא רק "הפסקה", הוא כלי יצירתיות בפני עצמו.

מכירים את "תנומת הנאס"א"? מחקר משנת 1995 מצא שטייסים שנמנמו 26 דקות בדיוק (לא יותר, לא פחות - כדי לא להיכנס לשינה עמוקה ולקום מבולבלים) הראו שיפור של 34% בביצועים ו-54% בערנות. וזה לא נגמר שם - חוקרים מהארווארד ו-MIT מצאו שאנשים שנמנמו כ-45 דקות ביצעו טוב יותר במשימות יצירתיות (כמו יצירת סיפורים) בהשוואה למי שנשאר ער באותו זמן.

בכנות מלאה? אני גרועה בשנ״צים. המוח שלי רץ מהר מידי ואני לא מצליחה להירגע. אם ישנתי שנ״צ? כנראה שאני חולה או עם מיגרנה.

אבל הטיפ הזה ידוע כמשנה חיים לאנשים רבים ולכן - הוספתי אותו פה.

אז איך אמורים לעשות את זה?

• טיימר של 20-26 דקות, בדיוק. לא יותר - כי ככה נמנעים מהשלב העמוק של השינה ומההתעוררות המבולבלת שבאה אחריו.
• לא כל יום, אבל בהחלט ביום שבו מרגישים תקועים, בוהים יותר משעה שלמה - זה כמעט תמיד עדיף על עוד שעה של "לנסות בכוח".
• ואם אין לכם 26 דקות פנויות? גם 10 דקות של עצימת עיניים, בלי טלפון, עוזרות יותר ממה שנדמה.

זה אולי הכי "בנאלי" מכל הרשימה - אבל בדיוק בגלל זה הוא נשאר בחוץ אצל כולנו: קל מדי לפספס את הדבר הכי פשוט שבאמת עוזר.

עד פה לעת עתה

קחו אוויר, תנו לעצמכם קצת קרדיט - בלי אשמה ועם רכות! מגיע לכם, מגיע לנו.

והיי, בסופו של דבר - גם זה יעבור.

ואגב, אם יש לכם טיפים ורעיונות נוספים, אני תמיד שמחה ורוצה לשמוע (ללמוד וגם לעדכן את הפוסט!)